אתם יושבים באצטדיון, צופים במשחק של הקבוצה האהובה עליכם. המקומות שלכם מעולים. במקור קניתם כרטיסים למקומות פחות טובים, אבל עשר דקות לפני המשחק קיבלתם הודעה שמקומות טובים כרגע התפנו ושבתוספת זניחה של 20 שקל לכרטיס תוכלו לשדרג למקום טוב בהרבה.
בזמן שאתם צופים מגיע ישר אליכם לכיסא שליח מהמזנון עם טוסטים ושתיה שהזמנתם דרך האפליקציה של האצטדיון. אתם נוגסים בטוסט ולפתע נשמעות שאגות סביבכם. מבט למגרש מגלה ששחקן הגנה נמצא ליד השער ובדיוק נגח פנימה. איך הוא הגיע לשם? מי העביר לו כדור? אתם נכנסים לאותה האפליקציה מהטוסט וצופים בשידור חוזר של הגול.
שילוב מושלם בין יתרונות השידור הטלוויזיוני וחוויית המגרש בלייב.
כל הסיפור הזה, שנשמע הכי רחוק מהאצטדיונים של ישראל, קורה היום בעשרות אצטדיונים בעולם. סקר שנערך בשנת 2011 בארה"ב העלה שרק 29% מהאוהדים מעדיפים להגיע למשחק מאשר לצפות בו בבית. הנהלות הקבוצות הבינו שכדי לשמור את הקהל מתעניין ויותר מזה, מוכן לשלם מחיר גבוה כדי לצפות במשחק מתוך האצטדיון, הם צריכים להפוך את החוויה במגרש לנוחה יותר – ומגניבה יותר. איך עושים את זה? כמו שעושים כל דבר בזמן האחרון – בעזרת הטכנולוגיה והדיגיטל.
הבסיס הוא Wi-Fi חופשי בכל אצטדיון. בארצות הברית כל אצטדיון פוטבול, כל זירת הוקי, מגרשי ה-NBA ורוב אצטדיוני הבייסבול – כולם מרושתים. כמעט כולם מצוידים בעמדות ייעודיות להזמנת אוכל מהמזנון בצורה דיגיטלית וגם מעניקים את האפשרות המעולה להזמין דרך האפליקציה ישר אל המושב ביציע.
בכלל, קבוצות רבות מתחזקות אפליקציות ייעודיות המאפשרות לאוהדים לרכוש כרטיסים למשחקים, להתמצא באצטדיון ולבצע פעולות נוספות לפני ובמהלך המשחק.
ליגת ההוקי התקדמה עם שידורים שניתן לראות באפליקציית הספורט והוסיפו לחלק מהשחקנים מצלמות GoPro שמשדרות את המשחק מנקודת המבט שלהם. ויש, כמובן, גם מסכי ענק ומצלמות שמצלמות קהל ושלטים מממוקדים להתמצאות ודירבון רציני מאוד להעלות סלפי מהאצטדיון לרשתות החברתיות.
אלה כמה מהאצטדיונים המחוברים ביותר שיש כיום ברחבי העולם:
golden 1- מחובר לסביבה
המגרש המרשים של קבוצת הכדורסל סקרמנטו קינגז כמעט ולא נבנה. התאחדות הכדורסל רצתה להעביר את בית הקבוצה לסיאטל, אבל אז, בהשקעה של 600 מיליון דולר, נבנה הgolden1- . כמעט 1,000 קילומטר של סיבים אופטיים עוברים בקירותיו עם כמה מאות נקודות גישה לאינטרנט שמספקות רוחב פס של 200 ג'יגה. למי שיושב רחוק, מסך באיכות 4K ובגודל 30 מטר (!) תלוי מולו מהתקרה.באפליקציה של האצטדיון אפשר לרכוש כרטיסים, להתמצא בדרך משערי ההיכל ועד למושב, להזמין אוכל מהטריבונה, לדעת היכן יש עוד חניה פנויה ואפילו לבדוק איפה התור הכי קצר בזמן אמת.
חוץ מהקטע המגניב של החיבור הדיגיטלי, מדובר באצטדיון חובב סביבה שמתוחזק כולו ע"י אנרגיה סולרית מהקולטים שעל גגו וכל האוכל המוגש במקום מיוצר מרכיבים שגדלים במרחק של מקסימום 200 קילומטר מהמקום. (זאת אמריקה, 200 קילומטר זה לא הרבה שם). וכמה זמן לקח להרים את כל העסק המרשים הזה? שוב, זאת אמריקה, הם סיימו שנה לפני הדד-ליין המקורי.
Levi’s Stadium- נלחמים בזמן מת
אצטדיון ליוויס שייך לקבוצת הפוטבול של סן פרנסיסקו, ה-49ers. מכיוון שהסיליקון ואלי זה ממש שם, רק הגיוני שהוא יהיה טכנולוגי מאוד.אחת הבעיות בפוטבול היא שיש המון זמן מת. כששחקנים מתכוננים למהלך או כשיש פסק זמן עם המאמן הקהל משתעמם. לכן, בעלי הקבוצה יצרו אפליקציה שנותנת סטטיסטיקות, שידורים חוזרים של רגעי שיא ומידע על המשחק בזמן אמת. 700 קילומטר של סיבים ו-1,200 אנטנות אינטרנט מספקים את היכולת לקבל את המידע מיד ושני מסכים בגודל 16 מטר משדרים את המשחק לטובת הצופים שאינם קרובים למגרש.
גם לאיצטדיון ליווי'ס יש אפליקציה לבחירת מושבים למשחק ולקניה מהקפיטריה, כשבנוסף בעלי הקבוצה משתמשים במידע שנאגר מהאפליקציה כדי לשפר את שירותי האצטדיון. הם יודעים מהו סוג האוכל המועדף בסוגי משחקים שונים, מה השער הכי פופולרי להיכנס דרכו ומאיפה ומתי אנשים מתחילים לצאת. כך אפשר לשפר את כמות המכירות ולווסת את הלחץ במקום.
חוץ מזה יש במקום מוזיאון שמוקדש לקבוצה ולכל שחקן ששיחק בה. המוזיאון אינטראקטיבי, כמובן, כך שאפשר לצפות בקטעים נבחרים של כל שחקנים ושל הקבוצה ולקבל חוויה סופר מעודכנת.
Medical Park Arena, טורקיה – מסכים בכל מקום
בניגוד, אולי, לדעה הרווחת, טורקיה נותנת פייט רציני בכל מה שקשור לטכנולוגיית אצטדיונים. האצטדיון של קבוצת הכדורגל טרבזונספור בעיר טרבזון, שנפתח ממש עכשיו, מרושת ב-514 נקודות גישה שמספקות אינטרנט במהירות 12 ג'יגה. תריסר נקודות מידע אינטראקטיביות יפוזרו ברחבי המקום ולמי שרוצה לראות את המשחק אבל חייב ללכת לשירותים, 396 טלוויזיות לד ברחבי האצטדיון יסייעו לו להישאר בעניינים. מי שסתם לא רואה מרחוק מה קורה על המגרש יכול להביט באחד מ-15 המסכים הגדולים שנמצאים במקום.
איצטדיון וומבלי, אנגליה – ויהי אור
וומבלי (החדש) הוא האצטדיון הגדול ביותר באנגליה והוא בדרכו להיות האצטדיון המחובר ביותר בעולם. 1,300 נקודות גישה לאינטרנט יאפשרו לצופים להיות מחוברים לאפליקציה עם כל המידע הדרוש להם, ועם סיור ב-360 מעלות ומציאות רבודה של האצטדיון, ההתמצאות בו תהיה קלה ביותר ועתידנית במיוחד.מכיוון שיש לו לא מעט מתחרים כבר בעולם, בוומבלי מצאו אטרקציה שתייחד אותם: שליטה על תאורת קשת האורות המרכזית. בעזרת תוכנת קוד פשוטה יוכלו ילדים שמגיעים לאצטדיון לכוון משחקי תאורה על הקשת ואם אתם חושבים לעצמכם "איזה ילד יודע לכתוב קוד?", אתם כנראה לא מכירים את הילדים של היום. יש היום רובוטים ומחשבים שמלמדים קוד לילדים בני 3, אז הקשת הזו היא משחק ילדים. תרתי משמע.
איצטדיון סטייפלס, לוס אנג'לס – סלפי רובוטי
בחזרה לארצות הברית. באיצטדיון סטייפלס, שם משחקים הלוס אנג'לס לייקרס, יש אינטרנט, קיוסקים של מידע ואפליקציה המאפשרת לקבל מידע בזמן אמת. אבל מה שבאמת מגניב בו הן המצלמות הרובוטיות: 12 מצלמות כאלה מותקנות באצטדיון, וכל תפקידן הוא לצלם את הקהל. הרובוטים מצלמים נון סטופ ומאות תמונות סלפי של הקהל עולות לאפליקציה. כל אוהד יכול להיכנס ולמצוא תמונה שלו מגיב בזמן אמת לרגע מרגש וכמובן לשתף את עצמו ברשת חברתית כלשהי. את זה בהחלט אי אפשר להשיג בישיבה בבית (אלא אם מארגנים מישהו שיצלם כל הזמן, וזה די מוזר, יש להודות).AT&T טקסס – פלאש ווייב
כמו כל האצטדיונים החכמים שהזכרנו, גם זה של קבוצת הפוטבול הדאלאס קאובויז מרושת כולו בסיבים אופטיים לחיבור מהיר. לעומת זאת, האפליקציה הייחודית של הקאובויז יודעת לעשות משהו די מגניב, פרט למידע על מושבים ותורים. היא שולחת התרעה שסוף סוף מתעסקת פחות באוהדים ויותר בשחקנים ועידוד המשחק. היא מזמינה את כל יושבי "הבית" ללחוץ על כפתור ושמו Unite This House (אחדו את הבית), שמדליק את הפלאש בטלפון שלהם ובכך יוצר סוג של גל אלקטרוני ומואר לרוחב היציעים. הקבוצה מקבלת עידוד מסוג חדש לגמרי. אפילו בשביל "גל" כבר לא צריך לקום מהכיסא.ואם לא ייצא לכם לבקר באחד האיצטדיונים הדיגיטליים האלה בקרוב, תוכלו להביא אותם אליכם הביתה – אפליקציית ה-NBA זמינה ב-Partner tv ומאפשרת צפייה בשידורי ספורט מחו"ל, לייב (ואם לא מתחשק לכם להתעורר בחמש לפנות בוקר, תוכלו להוריד את המשחק ולצפות בו כשנוח לכם). חוץ מזה, תוכלו לגשת דרכה לארכיונים של ה-NBA, לצפות בלייב סטרים של ראיונות ומסיבות עיתונאים ולקבל פרשנויות ועדכונים.
