אם עד לפני עשור או שניים היה קל להגביל את זמן המסכים – טלוויזיה או במחשב הביתי – כיום, כשלכל ילד יש מסך נייד בכף היד, מדובר במשימה מאתגרת יותר. על פי נתוני המועצה לשלום הילד כ-87% מהילדים בגילאי 7-17 גולשים באינטרנט לפחות שעתיים ביום, וכשליש מהם גולשים למעלה משש שעות. מרבית הילדים מבלים את זמנם מול המסך ביצירת קשר עם חברים (77%), צפייה בסרטים וסדרות (64%), חיפוש מידע באינטרנט (44%) וכמובן – במשחקים מקוונים (40%). מהשנתון הסטטיסטי שפרסמה המועצה לשנת 2016 עולה עוד, כי למעלה מ-77 אחוזים מהילדים שנשאלו דיווחו שנפגעו משיימינג ו-34% מצאו את עצמם חשופים לתכנים פורנוגרפיים מבלי שהתכוונו לכך.
בתור התחלה חשוב לזכור שהאינטרנט אינו תמיד מקום מסוכן ואפל, לרוב הוא מרחב שמחליף במידה מסוימת את מגרש המשחקים ואפילו את הספרייה. המרשתת מלאה אוצרות חינוכיים, מהווה אמצעי תקשורת ומקור מידע ומעשירה את עולמם של ילדינו בהיבט החברתי, התרבותי וההשכלתי. אז איפה בעצם עובר הגבול ומתחילה הבעיה?
מהו תוכן מסוכן וכיצד תקשורת טובה עם הילדים עלולה למנוע גישה אליו?
ניתן להסכים שתכנים הכוללים אלימות; מעניקים הכשר להתנהגות מסוכנת; מציגים פשע או התנהגות פוגענית בצורה הומוריסטית; מרמזים על פעילות טרור או גזענות; מציגים התעללות בבני אדם או בעלי חיים; או מיועדים במקור לצריכה של מבוגרים בלבד – אינם ראויים ואף עלולים לפגוע.
Credit: shutterstock
לפני שנדבר על שימוש באמצעים טכנולוגיים שיכולים לסייע במניעת החשיפה, נציין ראשית שחשוב לשמור על תקשורת עם הילדים ולהעניק להם כלים כדי להגן על עצמם ברשת. דברו אתם על האתרים והמשחקים שהם מבלים בהם במהלך היום, בדיוק כפי שאתם שואלים ״איך היה בבית הספר?״. מי יודע, אולי תגלו משחק שימצא חן גם בעיניכם או אתר העוקב אחר ספינת החלל הבינלאומית ובכל מקרה – תפתחו ערוץ תקשורת חדש עם הילדים שלכם ותשיגו הבנה על התחביבים שלהם.
כמו לחצות את הכביש: למדו אותם לשמור על עצמם
כפי שלימדתם אותם לא ללכת עם אדם זר שפונה אליהם ברחוב, הסבירו להם על כללי הגלישה הבטוחה באינטרנט. הסבירו על הסיכונים הכרוכים בחשיפת מידע אישי, על תכנים ואתרים בלתי ראויים, הבעייתיות בבריונות ברשת וכן – גם על עבריינות מין ופדופיליה. ברור מאליו שאין דין ילד/ה כנער/ה, וההסברים צריכים להיות מותאמים. עודדו את ילדיכם לפנות אליכם במקרים שבהם נתקלו ברשת במשהו שמעורר בהם עצב, פחד או כעס, וגבו את העידוד בהבטחה שלא תתרגזו עליהם או תאסרו עליהם את הגלישה.
Credit: shutterstock
כל האמצעים – והאפליקציות – כשרים
אתם יכולים גם להיעזר בשירותי בקרת הורים לילדים, המציעים חסימת אתרים, כמו אלה שמציעה ספקית האינטרנט. בכל הנוגע למכשירים חכמים, תשמחו לדעת שבמערכות ההפעלה החדשות של אפל וגוגל ישולבו פיצ׳רים שיאפשרו לכם להגביל שימוש באפליקציות מסוימות – תמיד או בהגבלת שעות מסוימת; להגדיר זמן כיבוי למכשיר; ועוד אפשרויות. אולם גם הכלים הללו וגם אפליקציות ייעודיות אחרות לא תמיד מספיקים.
כאן בדיוק נכנסת לתפקיד אפליקציית קידז גארד (KidzGuard), שירות המעניק לכם כלים לשמירה על הילדים במרחב המקוון. השירות כולל שלושה מרכיבים: עדכון על מיקומו של מכשיר המשתמש, קבלת התראות על אירועי בריונות מקוונת וחסימת הגלישה באתרים בעלי תוכן שאינו מותאם לילדים. קידז גארד, המורכבת מאפליקציות להורה ולילד, תציג בפניכם את מיקומו הגאוגרפי של המכשיר ותאפשר לכם לדעת האם ילדכם הגיע לבית הספר או לחברים, גם במקרה שהוא שוכח לעדכן. לאחר הגדרת גילאי הילדים יותאם לכל אחד מהם פרופיל תכנים אישי, שאותו תוכלו לערוך באופן ידני. במקרים של הודעות פוגעניות שנשלחו אל ומהילדים בפייסבוק או בוואטסאפ תקבלו התראה אוטומטית.
חזרנו לשגרה, הילדים חזרו לספסל הלימודים ואולי יבלו כמה שעות פחות מול המסך. אתם מוזמנים לנצל את הזמן כדי לחקור יחדיו את הדבר העצום הזה שמכונה ״האינטרנט״ ולשוחח אתם בפתיחות על אודות היתרונות העצומים והסכנות הפוטנציאליות שטומן בחובו המרחב הווירטואלי.
