כמעט כל אחד ואחת מאתנו רגילים לחשוב שהדור הצעיר הוא זה שצמוד באופן קבוע למסך ולא זז ממנו. אחרי הכל, מדובר בדור, שלפחות מטאפורית, נולד עם המכשיר ביד ומאז לא מפסיק להתכתב, להעלות סטוריז ולהיכנס עמוק לעולמות הגיימינג.
אבל תמונת המצב הזו כבר לא רלוונטית לתקופה הנוכחית. מדד הסלולר של פרטנר, שמבוסס על מדגם מייצג של 4,500 משתתפים, מתוכם 400 בני נוער, חושף כי זמן המסך של מבוגרים וילדים זהה: 58% מבני הנוער ו-57% מההורים נמצאים יותר מחמש שעות ביום מול הטלפון הסלולרי.
מדובר ללא ספק בממצא מפתיע שכנראה משנה את הדעה הרווחת שהייתה עד כה. אלא שכאשר צוללים לתוך הרגלי השימוש, מגלים שלמרות זמן המסך הזהה, פערי הדורות עדיין כאן – ובגדול. הסביבה הדיגיטלית של הורים וילדיהם שונה לחלוטין ומראה כיצד כל קבוצה מתנהלת אחרת במרחב הדיגיטלי, מעדיפה רשתות חברתיות אחרות ומתקשרת באופן שונה.
צעירים יתקשו בלי רשתות חברתיות, מבוגרים בלי גוגל
67% מבני הנוער לא מוכנים לוותר על הטלפון הסלולרי שלהם בשום פנים ואופן – כמעט כפול בהשוואה להוריהם (37%). עם זאת, כאשר נשאלו האם יוכלו להסתדר ללא הטלפון הסלולרי למשך יום שלם, לא נרשמו פערים גדולים: 49% מהצעירים ו-41% מהמבוגרים השיבו שלא. צעירים זקוקים יותר לרשתות חברתיות (40% מהצעירים ו-22% מהמבוגרים לא יסכימו לוותר עליהן), בעוד שלמבוגרים דווקא חשוב לחפש בגוגל (34% מהמבוגרים, 17% מהצעירים לא יוותרו על האפשרות).
וואטסאפ היא שמצליחה לחצות את כל שכבות הגיל, כאשר כ-60% מכל קבוצות הגיל הודו כי יתקשו מאוד להתנהל בהעדר אפשרות להתכתב ולתקשר דרכה.
הקלטות או שיחות: מה צורת התקשורת המועדפת?
צעירים מעדיפים להקליט הודעות קוליות (77% מהצעירים לעומת 59% מהמבוגרים) אולם לרוב הן ארוכות יותר מהממוצע (עד חצי דקה). מבוגרים הם שכבת הגיל היחידה שעדיין מעדיפה להתקשר לעומת הקלטה או שליחת הודעת טקסט וכמחצית (45%) מהם הגדירו שיחה כצורת תקשורת מועדפת. ככלל, הם גם נוטים פחות לסנן שיחות טלפוניות – בין אם מדובר במספרים מוכרים או לא.
מבוגרים מגיבים, צעירים משחקים
מבוגרים מגלים העדפה מובהקת לפייסבוק, כאשר 73% מתוכם מציינים כי זו רשת החברתית שבה הם פעילים באופן יומי. בקרב הצעירים הפופולריות של הרשת נחתכת כמעט בחצי כאשר רק 41% מהם פעילים בה. את מקומה תופסות יוטיוב (71%), אינסטגרם (60%) וטיקטוק (56%). הפערים ניכרים גם מבחינת התגובתיות וצורת הפעילות ברשתות: כמעט מחצית מהמבוגרים (46%) ורק 17% מהצעירים משתפים תוכן של מישהו אחר. בדומה, 38% מהמבוגרים וכ-23% מהצעירים יגיבו על פוסטים או סרטונים של מישהו אחר.
הצעירים גם מובילים את עולמות הגיימינג: ארבעה מכל חמישה בני נוער (79%) משחקים במשחקים בטלפון הסלולרי, לעומת מחצית מהמבוגרים. עם זאת, מבוגרים הוציאו בממוצע כ-255 שקל בשנה על משחקים, לעומת הוצאה של 160 בקרב בני נוער.
ואיך נראה הדור הבא? מתקדם, אבל עם גבולות
לצד ההבדלים בין הדורות, מדד הסלולר בדק גם את הנכונות של הורים לחשוף את ילדיהם הקטנים (עד גיל 3) לטלפון הסלולרי וגילה כי הדבר אכן מתאפשר – אך עם גבולות ברורים. כך למשל, 58% מההורים מתירים לילדיהם לצפות בסרטונים במכשיר שלהם – אך באופן גורף (92%) מגבילים את משך הצפייה.
עד גיל 9 לרובם (68%) כבר יש טלפון נייד בבעלותם, כ-37% מהם כבר קיבלו אותו בסמוך לעלייה לכיתה א'. גם במקרה הזה, ההורים כן מנהלים בקרה ו-44% מהם שולטים מרחוק על המכשיר באמצעות אפליקציית בקרה ושליטה.
עד כמה הבקרה אפקטיבית? תלוי את מי שואלים: 85% מההורים מאמינים שהם יודעים מה הילדים שלהם עושים בנייד, לעומת 77% מהילדים שחושבים שההורים שלהם יודעים מה הם עושים.
לנתונים נוספים על אופן השימוש של ההורים והילדים ולמדד הסלולר המלא לחצו כאן
