זה אחד הסיוטים של כל הורה. מהרגע שהילדים מתחילים להתעניין במסכים – צצים גם הפחדים מבריונות ברשת. האם מישהו מציק לילדים שלנו? האם הם יערבו אותנו אם ייקלעו למצוקה אי שם במרחבי האינטרנט? ואם לא – האם אדע לזהות שהם במצוקה?
האמת, שהנתונים שפרסם המשרד לביטחון פנים מדהימים: כל ילד שלישי נחשף לאיומים או לאלימות מילולית באינטרנט. כל ילד רביעי נחשף לשיימינג, השפלה או חרם. הבריונות ברשת מגוונת וכוללת גם אתרים שנבנים כדי להשפיל חבר, דירוג "רמת הכיעור" של ילדים, הפצת שמועות או תמונות מביכות, פריצה לפרופיל של אחר ושליחת הודעות שקריות בשמו ועוד מעשים נבזיים. זה קורה בעיקר בוואטצאפ, בפייסבוק, בטוויטר, באינסטגרם ובסנאפצ'ט.
הנזקים הנובעים מהתנהגות זו רחבים: החל מפגיעה בלימודים וריחוק חברתי, דרך ירידה בערך העצמי, הידרדרות רגשית, חרדות ודיכאון ועד הפרעות אכילה, פגיעה עצמית ואפילו התנהגות אבדנית. חלק ומהקרבנות נושאים את התחושות הקשות במשך שנים. ולמרות הכל, האינטרנט מלא גם בדברים מופלאים. עם התנהלות נכונה, הילדים מרוויחים מהרשת ידע עשיר, חוויות, קשרים וכישורים שאין להם תחליף בעולם הישן. אז איך מתמודדים עם בריונות ברשת?
קרדיט: Shutterstock
איך מזהים בריונות בסביבת הילדים?
ילדים רבים שנפגעים ברשת מתקשים לשתף את הסביבה. 18% מהילדים שנפגעו מבריונות או מפשיעה ברשת לא שיתפו איש, כך לפי המועצה לשלום הילד. 38% מהנפגעים סיפרו להורה, ו-26% שיתפו חבר. לכן, שימו לב לנורות אזהרה שעשויות להעיד על מצוקה אצל הילדים:- כל שינוי פיזי או התנהגותי מדאיג כמו ירידה או עלייה פתאומית במשקל, שינויים בתיאבון, עצבנות, חוסר סבלנות, בכי מרובה, התנהגות אלימה, דיכאון, קשיי שינה, הידרדרות לימודית, הסתגרות.
- הימנעות מגלישה לאחר תקופה של פעילות ברשת, ולהפך – גלישה במשך שעות ארוכות, יותר מבעבר.
- גלישה תוך הסתגרות בחדר ונעילת הדלת או הסתרת המסכים מכם.
- שינויים בהרגלים היומיומיים (הימנעות פתאומית או הגברת הפעילות) כמו מפגשים עם חברים, שיחות טלפון, יציאה לבילויים או יציאה מהבית מבלי לשתף לאן.
איך נמנעים מראש מבריונות ברשת?
קרדיט: Shutterstock
- תנו לילדים תחושת ביטחון שאתם שם בשבילם, שאתם מקשיבים להם בלי שיפוטיות, ושירגישו בנוח לשתף אתכם בכל בעיה, אפילו מביישת.
- דברו עם הילדים בפתיחות על הנושא. ספרו להם (בהתאמה לגילם) על מקרים כמו חרמות ושיימינג שפורסמו בתקשורת או שהכרתם באופן אישי. נצלו את ההזדמנות לשאול אם הם נתקלו בתופעות דומות ומה דעתם בנושא.
- הביעו עניין בחיי הרשת של הילדים. גם אם זה הדבר האחרון שמעניין אתכם, בקשו להכיר את המשחקים, האתרים והאפליקציות שהם אוהבים. נסו אותם בעצמכם, שחקו, צ'וטטו, התרשמו ודברו על זה.
- דברו עם הילדים על כבוד הדדי והבהירו שהוא נחוץ גם באינטרנט; על כוחה של מילה (לטוב ולרע); על כך שאין להם שליטה לאן יתגלגלו תמונה או טקסט שהם שלחו; ועל האחריות שלהם לא לפגוע באחרים – בדיוק כמו שלא היו רוצים להיפגע בעצמם.
- התקנה של אפליקציה במכשיר הילד – שימוש באפליקציית KidzGuard תאפשר לכם בקרה על השימוש של ילדיכם באינטרנט. התראות על חשש לבריונות ושיימינג כלפי המשתמש באפליקציות כמו - WhatsApp וברשתות החברתיות ישלחו אליכם ויסייעו לתמוך בילדיכם במקרה ואכן הופנו כלפיהם הודעות פוגעניות. כך גם במקרים בהם הילד לא מרגיש מוכן לשתף – תוכלו להיות עם יד על הדופק.
איך עוצרים את זה?
אם גיליתם שהילד שלכם סובל מהצקות, שיימינג או כל תופעה נבזית אחרת ברשת, טפלו בכך מיד, לפני שהמצב יחמיר:- הקשיבו לילד מבלי לשפוט אותו, חבקו אותו וחזקו אותו על השיתוף.
- דווחו לגורם האחראי בבית הספר, בתנועת הנוער וכדומה.
- במקרה הצורך פנו לעזרה מקצועית בתחום בריאות הנפש.
- בפייסבוק וביוטיוב אפשר לדווח על תכנים פוגעניים. ברוב הרשתות החברתיות אפשר לחסום משתמשים.
- תוכלו לפנות למוקד 105 של המשטרה שפועל 24/7 ומטפל בפגיעות בילדים ונוער באינטרנט, כולל התנהגות בריונית.
ילדים, תקשיבו רגע
הבטחנו עצות גם לילדים, אז בבקשה:- לפני שאתם מעלים תמונה או טקסט לאינטרנט, זכרו שכנראה שלא תוכלו להעלים אותו. אז חשבו מראש אם החשיפה הזאת מתאימה לכם.
- אל תמסרו את הססמאות שלכם ונעלו את הסלולרי.
- אל תשתפו פעולה עם התנהגות פוגענית ונסו לעצור אותה. ראיתם תוכן משפיל? אל תעשו לייק ושייר. דמיינו איך הייתם מרגישים אם הייתם הנפגעים.
- אם נפגעתם או ראיתם מישהו אחר שנפגע מאלימות באינטרנט, שתפו הורה, מנהלת, מורה, יועצת או מדריכה.
- אם אתם חברים בקבוצה שההתנהגות בה לא נעימה, צאו ממנה.
- יש כמה מוקדים טלפונים שיוכלו לעזור לכם. חפשו אותם באינטרנט. למשל: קו 105 של המשטרה וקו פתוח לתלמידים שמפעיל משרד החינוך (1800-222003).
