אמ;לק

  • בני נוער צופים במשך שש שעות ביום בתכני טלוויזיה על גבי המסכים השונים
  • בשליש מהבתים בישראלים צופים ביוטיוב באמצעות מסך הטלוויזיה
  • 77% מהמנויים של נטפליקס בישראל הצטרפו אל השירות בשנה האחרונה

ממדורת השבט למדורת הרשת: שינויים דרסטיים בהרגלי הצפייה

במחקר מקיף שערכה קבוצת פרטנר בחודש אוגוסט באמצעות קבוצת גיאוקרטוגרפיה, גילינו כי רק 10% מצופי הטלוויזיה מדווחים שהם מרוכזים באופן מוחלט ובלעדי במסך הטלוויזיה בעת הצפייה, ואינם מתעסקים בשום דבר אחר. שאר ה-90% עוסקים בפעולות נוספות במקביל לצפייה. הפעילות הנוספת המועדפת עלינו – התכתבות בוואטסאפ.

מסכים מרובים ומשימות מרובות: 75% עושים מולטי טאסק במולטי סקרין

75% מצופי הטלוויזיה עושים שימוש במסך נוסף במקביל לצפיה מסך הגדול – בין אם זה מסך הסמארטפון, הטאבלט או הלפטופ. הפעולות הנפוצות ביותר שלנו תוך כדי צפיה בטלויזיה הם גלישה באתרי אינטרנט, משחקים בנייד, גלישה ברשתות חברתיות, או מענה למיילים מהעבודה תוך כדי צפייה בחדשות. אבל לא הכל השתנה – המחקר מצא שלמרות הפיצול בקשב, צפייה המסך הביתי היא עדיין אירוע חברתי: לא פחות מ-72% מהישראלים דיווחי כי הם בדרך כלל צופים בטלוויזיה בחברה, עם עוד פרטנר אחד לפחות.

כמה זה 6 שעות צפייה כפול מסך 5 אינץ'? תשאלו את ילדי דור ה-Z

האוכלוסיה אולי הכי מעניינת לבדיקה היא דור ה-Z, שגדל הישר לתוך דור המסכים. לפי המחקר, ההורים עצמם מעידים שילדיהם צופים בממוצע שעתיים ביום בתכני טלוויזיה. איך הם צורכים את התכנים? לא מפתיע לגלות שממש לא רק במסך הגדול: הצפייה נחלקת בין מסך הטלוויזיה למסכים ניידים כמו הטאבלט והסמארטפון. בנוסף ככל שעולה הגיל, כך גם שעות הצפייה ואחוז השימוש במסכים הניידים עולה. אחד הנתונים החשובים מראה למעשה כי מגיל 6 הילדים מהגרים אל המסך הנייד כמסך הצפייה העיקרי.

בני נוער בגילאי 13-17, צורכים יותר מ-6 שעות של זמן מסך בצפייה בתכני טלוויזיה, כאשר חלק מהצפייה היא של כמה תכנים במקביל. מדובר בתופעה עולמית חדשה ומעניינת, ורק לאחרונה חשף מחקר של רשות התקשורת הבריטית OFCOM, שצרכן התקשורת הבריטי צורך בממוצע לא פחות מ-14 שעות תקשורת ביום, במשך 9 שעות.

מהגרים דיגיטליים: עבור 40% מהישראלים צריכת תוכן בסמארטפון היא עניין שבשגרה

במרבית הבתים הצפייה בתכני טלוויזיה עדיין נעשית באמצעות מסך הטלוויזיה – 74% העידו כי זהו אמצעי הצפייה העיקרי שלהם. לצד נתון מוכר זה ניכרת עליית מגמה חזקה, חדשה ומתמשכת של צריכת תוכן טלוויזיוני במסכים ניידים. כמה חזקה? 18% מהישראלים מדווחים כי עיקר הצפייה שלהם בתכני טלוויזיה – נעשית בעצם במחשב ובסמארפון. למעשה, עבור קרוב ל-40% מהישראלים בגילאי 18-34, הצפייה בתכני טלוויזיה במחשב ובמסמארטפון היא עניין שבשגרה. לעומתם, רק 11% מהצופים בגילאי 55 ויותר נוהגים לצפות בתכני טלוויזיה דרך מסך הסמארטפון.

מסכים ניידים מתכווצים – אבל המסכים הביתיים גדלים

בבית, הישראלים אוהבים את המסך שלהם גדול – לצד המעבר לצפייה בתכני טלוויזיה במסכים קטנים יותר באינצ'ים, הישראלים קונים לבית טלוויזיות גדולות יותר. נכון להיום ביותר משליש מהבתים בישראל יש לפחות מסך אחד שגודלו עולה על 50 אינץ'. ברבע מהבתים יש כבר היום טלוויזיה התומכת באיכות שידור 4K.

כל התכנים זורמים למסך – מסך הטלוויזיה

במסגרת המחקר נבחנו לא רק המסכים העיקריים לצפייה אלא גם התכנים עצמם. נמצא כי הצפייה בתכני יוטיוב, שכבר הפכה לחלק מחייהם של יותר מ-90% מהישראלים, נכנסת גם לטלוויזיה. כלומר כיום ביותר משליש מהבתים צופים ב-YouTube על גבי מסך הטלוויזיה ולא רק בניידים. ולמרות שהצפייה של הילדים דומיננטית, המבוגרים בבית שותפים לצפייה בתכני טלוויזיה ביוטיוב, במידה זו או אחרת, בלא פחות מ-80% מהבתים.

הישראלים התאהבו בנטפליקס: 77% מהמנויים – בשנה אשתקד

עידן הסטרימינג הגיע גם אלינו ואיתו התופעה המרעננת של שירותי תוכן בינלאומיים ובראשם נטפליקס. מהמחקר עולה שהישראלים גילו השנה את נטפליקס, ו-77% מהמנויים לשירות נטפליקס בישראל, הצטרפו לשירות במהלך השנה האחרונה. נראה שכמו בתחומים אחרים, גם בתחום התוכן הישראלים אינם מפחדים משינויים ונוטים לאמץ במהרה טכנולוגיות חדישות ומתקדמות. בארה"ב, מכתיבת הטרנדים וחוד החנית של טכנולוגיות התוכן המערביות, יותר ממחצית ממשקי הבית כבר מנויים לשני שירותי סטרימינג, Over-the-Top, כלומר מעבר לחבילת הטלוויזיה הרב-ערוצית שלהם. מגמה זו של הוספת שירותי תוכן (OTT) צפויה להתעצם גם אצלנו, עם כניסתן של חברות נוספות המציעות שירותי תוכן בינלאומיים ישירות ללקוח.

התוכן שלנו בזמן שלנו: 60% מעדיפים לצרוך תוכן לפי נוחותם ולא לפי לוח שידורים

אחת המגמות שהכי מתחזקות בעולם בנוגע להרגלי צפייה, היא מגמת הצפייה נדחית – Time Shifted TV – מגמה שלא פסחה גם על הישראלים בשנת 2018. דו"ח פרטנר להרגלי הצפייה בישראל מגלה שיותר מ-60% מצופי הטלוויזיה בישראל כבר התרגלו לרעיון של צפייה בתוכן בזמן שהם קובעים לעצמם, ולא בזמן שקבעו להם, בצפייה נדחית באמצעות הקלטת תכנים, שירות Catch up, וצפייה בתכניות באמצעות ספריות ה-VOD. יתרה מכך – עבור חמישית מהצופים צפייה נדחית היא האופן הקבוע בו הם נוהגים לצפות בטלוויזיה כיום, והם כמעט ולא צופים בכלל בתכניות בשעה המקורית בה שודרו בערוצים השונים.